סכסוך משפחתי יצרי ומורכב שהגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, בפני השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי, הגיע לסיומו בפסק דין חד-משמעי: התנגדותם של חלק מילדי המנוחים לקיום הצוואה ההדדית של הוריהם נדחתה במלואה. בית המשפט קבע כי הצוואה תקפה לחלוטין, והזכויות בעיזבון ובנחלה החקלאית יעברו לבן שסעד ודאג להוריו לאורך השנים.
ירושה אחת, 13 ילדים וקרב משפטי סוער
הסיפור החל לאחר פטירתם של בני הזוג המנוחים (האב נפטר במאי 2021 והאם בינואר 2022). בני הזוג הותירו אחריהם 13 ילדים וצוואה הדדית שנחתמה בשנת 2014, שבה ציוו את כל רכושם – ובכלל זאת את המשק החקלאי במושב – לבנם ש.מ., שהתגורר עמם וטיפל בהם יום-יום.
לאחר מות ההורים, הגיש הבן ש.מ. בקשה לקיום הצוואה. מנגד, חלק מאחיו הגישו התנגדות חריפה. בתחילה התבססה ההתנגדות בעיקרה על טענה יחידה – כי חתימת האם על הצוואה מזויפת, שכן האם הייתה אנאלפביתית ולא יצרה חתימות בעברית.
אלא שככל שהתקדם ההליך, הרחיבו המתנגדים את חזית הטענות והעלו שורת האשמות כבדות משקל: חוסר כשרות רפואית וקוגניטיבית של המנוח לחתום על צוואה, השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה של הבן בעריכת הצוואה, ואף טענות חמורות על הלעטת האם בתרופות והתנהלות כוחנית.
"ירתו לכל הכיוונים": כך קרסו טענות המתנגדים
בפסק דין מפורט ומנומק, ניתח השופט מרדכי לוי את שורת הטיעונים והביקורות שהועלו, ודחה אותן אחת לאחת
טענת הזיוף והעדות הברורה: עורך הדין שערך את הצוואה העיד באופן חד-משמעי כי בני הזוג חתמו על הצוואה בפניו, לאחר שהקריא להם אותה והסביר את תוכנה בשפה פשוטה. בית המשפט קיבל את עדותו במלואה. בנוסף, המתנגדים נמנעו מלהגיש חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד לביסוס טענת הזיוף.
הכשרות הרפואית: טרם חתימת הצוואה נבדקו בני הזוג על ידי מומחה פסיכוגריאטר (ד"ר קפילוב), אשר קבע בחוות דעת חתוכות כי שניהם צלולים, מבינים את היקף רכושם ויורשיהם, ומביעים רצון נחוש ועקבי להוריש את הרכוש לבנם ש.מ. שכן הוא היחיד שסועד אותם ומסייע להם.
השפעה בלתי הוגנת מול דאגה ואלמנטריות משפחתית: בית המשפט הבהיר כי טיפול מסור של בן בהוריו הקשישים אינו מהווה "השפעה בלתי הוגנת". השופט ציין כי עזרה ותמיכה של בן להוריו הן מימוש מצוות "כיבוד הורים", ואין להפוך אותה בקלות לניצול או להשפעה פסולה, בפרט כאשר שאר הילדים עמדו מהצד ולא הושיטו יד בזמן אמת.
אי-הבאת ראיות וטענות בעלמא: טענות דרמטיות שהעלו המתנגדים, כגון חריגה במינון תרופתי או הקלטות של רופאת המשפחה, נותרו בחלל האוויר ללא זימון עדים, ללא הצגת המסמכים הרפואיים וללא בקשת חוות דעת מומחה. בית המשפט הזכיר את הכלל המשפטי הידוע: הימנעות מהבאת ראיה פועלת לחובת הצד שנמנע מלהביאה.
השורה התחתונה: מצווה לקיים את דברי המת
בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי הצוואה ההדדית מיום 19.3.2014 תקפה לחלוטין ויש לקיימה.
כמו כן, לאור סרבול ההליך, שינוי גרסאות המתנגדים והעלאת טענות קשות ללא תשתית ראייתית, חויבו המתנגדים לשלם לבן הזוכה הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.
פסק דין זה מהווה תזכורת חזקה לעיקרון העל של דיני הירושה בישראל – כיבוד רצון המצווה – ומבהיר כי טענות בדבר זיוף, השפעה בלתי הוגנת או חוסר כשרות מצריכות תשתית ראייתית מוצקה וחד-משמעית, ולא רק תחושות או טענות המועלות לאחר פטירת ההורים. תיק מס': ת"ע 17647-04-22 (בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת)